פסק-דין בתיק ת"א 2856-06

1.          בפני תביעה על סך של 747,140 ש"ח, שהגיש התובע, עו"ד במקצועו, נגד הנתבעים, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מרשלנות הבנק וכונסת הנכסים, בהליך לביצוע משכנתה אשר רשומה היתה על ביתו, ואף בשל פגמים שונים בהליך זה, שאירעו, לפי הנטען, גם ברשלנות הנתבעים האחרים (שמאי ומתווך).

  הרקע העובדתי

 2.         ביום 9.1.02 התקשרו התובע והגב' נאוה ארבל (אז רעייתו, להלן: "הגב' ארבל") עם הבנק בהסכם משכנתה ובהסכם הלוואה דולרית בסך של 416,000$ (להלן: "ההלוואה" או "הסכם ההלוואה", לפי העניין, נספחים לתצהיר העד מטעם הבנק), אשר להבטחתה שועבדו לטובת הבנק שני נכסים: האחד - בית מגורים צמוד קרקע, שהינו יחידת המגורים המזרחית בבית דו משפחתי, הידוע כגוש 6228 חלק מחלקות 10 ו- 13, הידוע גם כאחת משתי היחידות במגרש 79, כפי הרשום ברישומי מינהל מקרקעי ישראל, המצוי ברחוב הראשונים 89 באור יהודה, הוא הנכס נשוא תביעה זו (להלן: "הנכס"), והשני, נכס הידוע כגוש 6427 חלקה 623/15 המצוי ברחוב היסמין בכפר סבא אשר בבעלות הגב' ארבל (להלן: "הנכס הנוסף").

  3.         בחודש 12.02 חדלו התובע והגב' ארבל לשלם את תשלומי החזר המשכנתה.

  4.       ביום 23.7.03 הגיש הבנק בקשה לביצוע המשכנתה במסגרת תיק הוצל"פ 26-07412-03-9 בלשכת ההוצל"פ בהרצליה. גובה החוב בתיק זה, עם פתיחתו היה בגין סכום הפיגור עד אז, בסך של 103,887 ש"ח (להלן: "תיק ההוצל"פ"). יתרת חוב ההלוואה עמדה במועד פתיחת תיק ההוצל"פ על הסך של 409,074$.

  5.        ביום 23.9.03 מונתה הנתבעת 2, עו"ד תמי סלונים, ככונסת הנכסים למימוש הנכס (להלן: "הכונסת").

  6.      ביום 10.11.03 נערך לבקשת הכונסת, דו"ח שמאי, על ידי הנתבע 3 (להלן: "הנתבע 3 או השמאי קורק") , על פיו הוערך שוויו של הנכס במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, בסך של 265,000$, ובמכירה מאולצת בסך של 225,000$ (מוצג ג נ/ 10, להלן: " חוו"ד קורק").

  7.       בימים 13.11.03 ו- 14.1.03 פרסמה הכונסת בשני עיתונים הזמנות להציע הצעות לרכישת הנכס. בעקבות פרסום זה הוגשו הצעות מציעים לרכישת הנכס.

  8.      ביום 7.1.04 נערכה במשרדה של הכונסת התמחרות למכירת הנכס, בה נכחו הגב' ארבל ושלושה מציעים. בסופה של ההתמחרות זכתה הצעתם של בני הזוג שלום, אשר התגוררו בשכנות לנכס.

  9.      ביום 29.1.04 נחתם הסכם מכר לנכס תמורת סך 285,000$, עם בני הזוג שלום (להלן: "המכירה הראשונה").

  10.     עקב היעדרותו של התובע מישיבת ההתמחרות, פרסמה הכונסת בעיתון ביום 10.2.04 הודעה לתובע על תחליף המצאה בדבר זכות פדיון הנכס.

  11.    בין התאריכים 18.3.04 עד 9.4.04 הפקידה הגב' ארבל לחשבון ההלוואה סך מצטבר של 120,822$.

  12.    לאחר שבני הזוג שלום לא שילמו את מלוא המקדמה, בוטלה המכירה הראשונה ביום 2.12.04, על פי החלטת ראש ההוצל"פ, תוך שסך של 100,000 ש"ח ששילמו הקונים, חולט לטובת כיסוי יתרת הפיגורים בחשבון ההלוואה.

  13.      ביום 2.9.04 קיבל התובע מידי הכונסת את מפתחות הנכס על מנת שיוכל לאתר קונה וחתם על התחייבות בלתי חוזרת על פיה התחייב, בין היתר, להחזיק במפתחות הנכס למטרת שיווק ומכירת הנכס.

 14.      ביום 6.1.05 נערכה התמחרות נוספת במשרדה של הכונסת, בה נכחו התובע ושני מציעים, בסופה זכתה הצעתו של מר עובדיה משה, שעמדה על סך של 252,000$.

 15.       ביום 11.1.05 הגיש התובע, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, התנגדות לביצוע המכר, בעקבותיה הורה ראש ההוצאה לפועל ביום 14.3.05 על קיום התמחרות נוספת בין המציע מטעמו של התובע, מר הרצל גבעתי שהעמיד הצעתו לרכישת הנכס על סך של 255,000$, לבין מר עובדיה משה, בתנאי שמר גבעתי יפקיד בידי הכונסת, כערבות, שיק בנקאי על סך השווה ל- 10% מגובה הצעתו בתוך 5 ימים ממועד ההחלטה. ביום 23.3.05 הגיש התובע בקשה להארכת מועד להפקדת הערבות, וראש ההוצאה לפועל אישר אורכה עד ליום 1.4.05. משחלף המועד ולא הופקדה הערבות כאמור, הגישה הכונסת ביום 5.4.05 בקשה לאישור המכר למר עובדיה משה.

  16.     ביום 30.1.05 פנתה הכונסת לשמאי קורק לעריכת שמאות מעודכנת לשווי הנכס. ביום 2.2.05 ערך השמאי עדכון שווי לנכס לפיו העמיד את שווי הנכס במכר מרצון על הסך של 260,000$, ובמימוש מהיר על הסך של 220,000$ (נספח 10 לתצהיר השמאי קורק , להלן:    " חוות הדעת המעודכנת").

  17.     ביום 6.4.05 אושר הסכם מכר למר עובדיה משה (להלן: "הקונה") על ידי ראש ההוצל"פ, לפיו הנכס יימכר בסך של 252,000$. בהמשך לכך התקשרה הכונסת בהסכם עם הקונה, אשר הסתיים במסירה והעברת הזכויות בנכס לקונה (להלן: "המכירה השנייה").

  18.    ביום 30.6.05, במועד מסירת החזקה לקונה נמצאו בנכס נזקים שאירעו, לטענת הקונה, לאחר חתימת הסכם המכר. בין הכונסת לקונה נוהל משא ומתן לסילוק טענותיו, אשר הסתיים בהסכם פשרה על פיו פוצה הקונה בסך 170,000 ש"ח, ששולמו לו על ידי הבנק, לאחר שראש ההוצאה לפועל דחתה בקשת הכונסת לתשלום מתוך קופת הכינוס (ראה הסכם הפשרה, נספח כה' לתצהיר הכונסת).